הקדמה לכלכלה הסעודית
כלכלת סעודיה היא הכלכלה הכי גדולה במזה״ת ובעולם הערבי, עם תמ״ג של מעל 800 מיליארדי דולרים. ההצלחה של הכלכלה הסעודית כמובן מבוססת על היותה מ-3 יצרניות הנפט הגדולות בעולם, יחד עם ארה״ב ורוסיה. היבט זה מאפשר לסעודיה רמת חיים גבוהה ביחס לאזור (אף שלא הכי גבוהה במפרץ) עם תמ״ג לנפש (PPP) של 50 אלף דולר.
האוכלוסייה הסעודית היא בערך 35 מיליון איש, כולל עובדים זרים שהם בערך שליש מהאוכלוסייה; כספי הנפט מאפשרים לסעודיה לייבא הון אנושי מבחוץ, מה שתורם ליכולת לקיים מגזר פרטי - אך מנציח את התלות בנפט. כ-60% מהכנסות הממשלה מבוססות על נפט - עוד סממן לתלות אתגר יסודי של הכלכלה הסעודית.
התמורות בכלכלה הסעודית
הנהגת סעודיה, ובראשה יורש העצר מוחמד בן סלמאן, מבינה שההסתמכות על נפט בלבד היא בעייתית, והשיקה לפני מעל 6 שנים את ״חזון 2030״ לשינוי הכיוון של הכלכלה ולגיוון מקורות הצמיחה בכלכלה. בעוד היו מספר שינויים כלכליים ותרבותיים והתקדמות במגה פרויקטים, סעודיה משמרת עדין תלות בנפט. כמה דוגמאות לשינויים כלכליים שסעודיה כן הציגה בשנים האחרונות:
השקת מע״מ במדינה שלא יודעת מה זה מס (כיום 15%).
הנפקה מוגבלת (אך היסטורית) של חברת הנפט הלאומית, אראמקו.
פתיחת המדינה לתיירות לא דתית, תחום כלכלי חדש.
הכפלת שיעור הנשים העובדות ל33% בחמש שנים.
אבל כפי שאפשר לראות בגרף משמאל (שמבוסס על נתוני קרן המטבע), הנפט הוא עדין שיעור גדול בתמ״ג הסעודי - יותר מאשר טרם השקת החזון. מחירי הנפט הגבוהים הם עדין הגורם העיקרי שמעצב את הכלכלה. בשנה שבה מחירי הנפט גבוהים, הכל מעולה. בשנה כמו 2015 או 2020 שבה מחירי הנפט נמוכים - פחות טוב. הצמיחה החזויה בסעודיה בשנת 2022, שבה מחירי הנפט גבוהים, היא 7.6%. מרשים מאוד, אבל ברור שזה בעיקר סיפור של מחיר הנפט. מצד שני, הכנסות הנפט כן מאוד מועילות: הן מאפשרות לסעודיה לשקם את המדינה מנזקי הקורונה, להפחית את החוב שלה, להימנע ממיתון כמו מדינות אחרות, ולהזניק את ההשקעות הפנימיות שלה.
עוד מובן שבו סעודיה פחות הצליחה הוא השקעות זרות נכנסות, שחשובות לפיתוח תעשיות יצרניות שאינן נפט. בין היתר, המוניטין של מוחמד בן סלמאן ואירוע חאשוקג׳י הקשו על סעודיה בשנים האחרונות לעשות זאת, והצלחת חזון 2030 תלוי ביכולת של סעודיה לבסס מחדש היקף נרחב של השקעות נכנסות. דווקא ב2021 ובחצי הראשון של 2022 נראה שיש מומנטום חיובי.
גם במדדים אחרים, הכלכלה הסעודית במצב טוב יחסית. האינפלציה נמוכה יחסית, כ-3%; בין היתר פחות צריך לדאוג ממרכיב האנרגיה. קיימת אבטלה מסוימת בקרב אזרחים, אך היא במגמת ירידה. בקיצור, למרות ההסתייגויות, המצב הכלכלי נראה חיובי. האם זה בר-קיימא? זו כבר שאלה אחרת.
ההקשר הישראלי
ישראל וסעודיה הן מהכלכלות הגדולות באזור וכמעט עם גבול משותף. אם היה סחר פתוח, הקרבה והיקף הכלכלות היו מכתיבים סחר נרחב, מיליארדים רבים. כיום לפי הדיווחים יש סחר מתחת לפני השטח, והערכות שונות מדברות על מאות מיליונים. ברור שלקרבה עם ישראל יש המון מה לתרום לחזון הסעודי, תמה מרכזית של ספרי גשרי הכלכלה. המציאות הזאת עוד לא כאן, אבל אני מציע בספר ״מפת דרכים״ להגעה הדרגתית לשם, מתוך הבנה שמפץ בסגנון הסכמי אברהם לא בהכרח ריאלי בקרוב. בהסתכלות-על של השנים האחרונות, מפת הדרכים מתקדמת בגדול לפי התכנית.
סעודיה היא כלכלה מזרח תיכונית שלא נמצאת במשבר כזה או אחר, בניגוד לרוב המאמרים באתר על כלכלות המזרח התיכון. ועדין, האתגרים של כלכלת סעודיה עוד לפניה, ובתקווה - שכנתה מצפון מערב תהיה חלק מהפתרון.
המאמר מבוסס על שרשור שלי בטוויטר - מוזמנים לעקוב!
מקורות עיקריים