מחוץ לשביל החומוס-סושי ביפן

יפן פשוט כל כך אסתטית. צילום: עמיה השקס

כל מי שמבקר ביפן מכיר את טוקיו, קיוטו, נארה ואוסקה. אז קצת מצחיק לכתוב פוסט על היעדים האלה. אבל יש יעדים ביפן שהם קצת מחוץ ל״שביל החומוס״, כלומר המסלול הרגיל של התיירים. אולי אפשר לקרוא לו, "שביל הסושי". סליחה. יעדים אלה אמנם נוכחים במדריכי הטיולים, אבל לא מוכרים ממבט ראשון. אז את הפוסט הזה אני מקדיש למי שרוצה לתכנן טיול ביפן שלא כולל רק את הברור מאליו.

הקומאנו קודו (Kumano Kodo)

חצי האי קיאי (Kii), ממזרח לאוסקה, הוא אזור שבו התעצבה ההיסטוריה של יפן ומקום קדוש לשינטו ולבודהיזם.

המסתורין של הקומאנו קודו. צילום: עמיה השקס

בהתאם לכך, יש בו מסלולים עתיקים ששימשו מאמינים לעלייה לרגל לאתרים קדושים. אחד מהם הוא מסלול הקומאנו קודו (Kumano Kodo), רשת של שבילים בין אתרים שקדושים לשינטו. דת השינטו שמה במרכז את ה-קאמי, אלים\רוחות שקשורים לעצמים שונים בטבע, כמו הרים, עצים ומפלים, ואמונה זו שולבה גם באמונה הבודהיסטית המקומית. והאמונה אומרת שיש באזור הקומאנו קודו יש לא מעט קאמי, ולפיכך האזור קדוש בראייתם.

מאמינים היו הולכים את אותם שבילים כחלק ממסע עלייה לרגל, ולכן בצד הדרך יש אינספור מקדושונים קטנים של דת השינטו, מנורות אבן ושערי טורי אדומים. המסלול עצמו עובר ביערות של עצים זקופים ובין כפרים יפניים קטנים.

המון מקדשונים כאלה לצד הדרך. צילום: עמיה השקס

לאורך הדרך תראו גם שלטים שמספרים (גם באנגלית) על החשיבות ההיסטורית של כל אזור, למשל: "פה הצליינים היו מורידים את סנדליהם כי האדמה קדושה", "פה עולי הרגל היו נופלים לברכיהם כשראו לראשונה את מראה המקדש" או "מפה נשים במחזור לא היו מתקדמות יותר. מסופר על אישה שבכתה במשך שבוע כי היא לא יכלה להתקדם מכאן".

במוקד רשת השבילים, שלושה מקדשים חשובים המכונים "טאישה": הונגו טאישה (Kumano Hongū Taisha), נאצ'י טאישה (Kumano Nachi Taisha) והיאטאמה טאישה (Kumano Hayatama Taisha). אגב המקדשים עצמם, כמו רבים בשינטו, הם לא מעוטרים או בעלי צבעים רבים (לרוב פשוט אדום עוצמתי או צבע אפור של אבן). עבור המאמינים, המקדשים מקום שקט להתפלל (לא שאני מתיימר להבין בדת השינטו), לא פולחן צבעוני.

אחת מהתמונות האיקוניות ביותר של יפן, נאצ'י טאישה (כאמור אחד מהמקדשים החשובים של האזור) על רקע מפל, נמצא בקומאנו קודו. ראו להלן.

פגודה איקונית ליד נאצ'י טאישה. צילום: Big Ben in Japan

כפר אונסן ציורי באזור הקומאנו קודו (יונומין אונסן). צילום: עמיה השקס

ובכלל כל המסלול שקט, ולא תפגשו הרבה אנשים. עם קצת תכנון, אפשר להפוך את הקומנדו קודו לטרק של ממש של מספר ימים. היות שמדובר ברשת של שבילים, יש המון דרכים לעשות אותו. אפשר ומומלץ לישון בעיירות אונסן (מעיינות חמים) שיש לאורך הדרך.

יש גם אוטובוסים שעוברים בין האתרים השונים, אם תצליחו להתגבר על הקושי המסוים בהבנת המסלולים ומיקום התחנות. הבסיס לאזור הוא העיירה טאנאבה (Tanabe), שאליה אפשר להגיע ברכבות מקיוטו.

קויה סאן

עוד בחצי האי קיאי, קויה סאן הוא הר שקדוש לזרם בוהיסטי בשם שינגון, שמאמין בדרך של נזיר בשם קובו דאישי. ההר מוקף ביערות ובמספר רב של פסגות שמוסוות בעננים. בקויה סאן יש מן הסתם לא מעט מקדשים יפניים, גנים יפניים והרבה מקום לשקט ולמדיטציה. מטיילים גם נוהגים לישון במקדשים ולחוות את סדר יומם ומזונם של הנזירים (אנחנו לא עשינו זאת, ישנו במעין מלון קפסולות).

אבל מה שבאמת מייחד את קויה סאם זה בית הקברות הכי מעורר-השתאות שראיתי מימיי (אוקו-נו-אין). קברי האבן מגיעים בצורות ובגדלים רבים, עם פסלים של יצורים שונים ומשונים, ויש עליהם צמחייה ענפה. גם מסביב - עצי ארז וסטופות בודהיסטיות. התחושה היא כמו כניסה למקום עתיק עם היסטוריה של מאות שנים. כר פורה לאמונות על רוחות שגרות שם.

בית הקברות אוקו-נו-אין. צילום: עמיה השקס

במרכז בית הקברות, יש היכל נעול שבו אנשי זרם השינגון מאמינים שקובו דיישי עוד חי במדיטציה נצחית. אם תגיעו מוקדם בבוקר תשמעו נזירים מדקלמים מנגינה מונוטנית, מעין טרנס.

עוד מבית הקברות אוקו-נו-אין. צילום: עמיה השקס

אפשר לצרף הגעה להר למסע הקומאנו קודו, אם כי זה יאריך את הטרק (לחלופין אפשר לקחת אוטובוס). אפשר גם להגיע לקויה סאן ברכבת מאוסקה שמתחברת לרכבל למעלה הר.

האלפים היפנים

למרות שמם, אין שום דבר אירופאי באלפים היפנים. הם בדיוק ההרים שתצפו לראות בציורים יפנים עתיקים. מהנדס, מסיונר וארכיאולוג אירופי נתן להרים את השם הזה, היות שכנראה לא היה להם שם קולקטיבי לפני, והיפנים החליטו לאמץ.

אזור ההרים הוא נרחב, ולא אכנס לכולו מן הסתם - אזכיר כמה נקודות ראויות לציון.

אחד מהמקומות הבולטים באלפים היפנים הוא קאמיקוצ'י. קאמיקוצ'י הוא בסיס מעולה לטיולי יום לפסגות, טרקים וטיפוס הרים. האזור לא מאוד מיושב - באזורים שונים יש בקתות שאפשר ללון בהם, שאליהן מגיעה אספקה במסוקים, למי שמעוניין בטרק עם לינה. האזור, אגב, סגור במהלך החורף וחלקים קרים בסתיו ובאביב, אז תכננו בהתאם.

באזור קאמיקוצ'י יש אינסוף שבילים, פסגות, גשרים, נופים, עצים עם שלכת בסתיו ומה לא. וככל שתעלו יותר לגובה, ככה גם תראו יותר פסגות באופק - מחזה בעל אופי פיוטי. והכי חשוב - תמצאו באזור אונסנים, מעיינים חמים בטבע. אפשר גם לראות בצידי הדרך משפחות של קופים, פשוט חיים את החיים שלהם.

נוף מהרי קאמיקוצ'י. צילום: עמיה השקס

הרי הידה (Hida) הם עוד אזור יפה, עמוק באלפים היפניים. גם ההרים האלה יגרמו לכם לרצות לצייר ציור יפני. בתוך ההרים יש כפרי אונסן, למשל הכפר היראיו אונסן (Hirayu Onsen), שבו יש גם מעיינות חמים באמצע הכפר שפתוחים לציבור (נפרד לנשים ולגברים).

תחילת השלכת בהרי הידה. צילום: עמיה השקס

באמצע הרי הידה, תמצאו גם את רכבל שין-הוטאקה (Shinhotaka Ropeway). הרכבל מזכיר את אלו של שוויץ, ושימוש בו יאפשר לכם לעלות לתצפית על כל האזור.

בקיצור, תגיעו. אם אפשר - תגיעו גם לראות את השלכת בסתיו (בהנחה שהאזור פתוח).

הרי הידה. צילום: עמיה השקס

ניקו (Nikko)

אזור ניקו הוא מרחק נסיעה סבירה ברכבת מטוקיו (בערך שעתיים), אז דווקא לא מעט תיירים מגיעים אליו, וסביר שהוא יהיה צפוף, בפרט בסופי שבוע ובעונה. באזור שבו התיירים מתקבצים יש גשר אדום איקוני מעל נחל, עוד אחת מהתמונות היפניות המוכרות בעולם. מה שמאכזב הוא שממש ליד הגשר הזה יש גם כביש, שאיכשהו לא נמצא בכל התמונות המפורסמות.

הגשר היפני המפורסם. ולידו - כביש, שלרוב נחסך מכם בתמונות. צילום: עמיה השקס

עוד מוקד של תיירים הוא מקדש טושו-גו (Tosho-gu) המפורסם, אתר מורשת של אונסק"ו. בניגוד לרוב מקדשי השינטו שתראו ביפן, שיחסית לא מעוטרים ולא צבעוניים (מעבר לצבע האדום), פה המקדש מעוטר וצבעוני מאוד עם פסלים רבים של יצורים שונים. קבוצה של שלושה פסלים על המקדש אולי תהיה מוכרת לכם - שלושה קופים, אחד אוטם את אוזניו, אחד סוכר את פיו ואחד מכסה את עיניו. Hear no evil, see no evil, speak no evil כאיזשהו עיקרון דתי.

עיטורים על המקדש בטושו-גו. לא טיפוסי ליפן. צילום: עמיה השקס

החשיבות ההיסטורית של המקום נובעת מכך שמעל המקדש (תצטרכו לעלות בהרבה מדרגות) קבור טוקוגאווה איאיאסו מייסד השוגנות (שושלת שוגונים, מושלים צבאיים) שקרויה על שמו, ששרדה מתחילת המאה ה-17 ועד המאה ה19. עד פה, תהיו ביחד עם כולם.

מפל בניקו. צילום: עמיה השקס

אבל הרבה פחות תיירים מגיעים לאוקו-ניקו, כלומר "ניקו העמוק", או המרוחק. גם אם קצת יותר מסובך להגיע לשם (יש אוטובוסים), שווה להשקיע - האזור הזה היה אחת מהחוויות הכי אהובות על אשתי, עמיה, בכל יפן. תראו שם הרים, מפלים, אגמים, רכבל, וביצות נרחבות (Marshlands). יפה ממש ללכת בשבילים של האזור. והכי מומלץ להגיע כשיש שלכת בסתיו. וכמובן - יש בניקו אונסנים למכביר, לרוב במלונות בצד הדרך.

ביצות באוקו-ניקו. צילום: עמיה השקס

שבילי עץ אל תוך הביצה בניקו. צילום: עמיה השקס

איי הדרום

לא אאריך כי הכנתי לכם פוסט מלא על אותם האיים. אבל רק אגלה לכם שבדרום הרחוק של יפן יש איים עם חופים לבנים, ג׳ונגלים ואווירה כפרית ורגועה שפחות תמצאו בשאר יפן. אלו איי יאיאמה כחלק מאזור אוקינאווה. שווה ביקור בהחלט!

חוף קאבירה באישיגקי, איי יאיאמה. צילום: עמיה השקס

אריגטו!