כלכלת ישראל אחרי שנתיים של מלחמה: מה מצבה?

כלכלת ישראל אחרי שנתיים של מלחמה: מה מצבה? המדדים מספרים סיפור מורכב, שאותו אבחן בפוסט זה.

🟠צמיחה

צמיחה היא המדד הכי חשוב בעיניי, כי היא מסמנת את כיוונה של כלל הכלכלה ואת המגמות בפעילות הכלכלית במשק. ובשנתיים האחרונות יש פחות או יותר סטגנציה בצמיחה הכלכלית - התמ"ג ברבעון השני של 2025 כמעט זהה במחירים קבועים לרבעון המקביל ב2023. היות שהאוכלוסייה המשיכה לצמוח (1.4%), התמ״ג לנפש נסוג לרמת סוף 2021.

🟢 ההייטק 

ההייטק הישראלי משדר חוסן. גיוסי ההון להייטק הישראלי חזרו לעצמם מהרמה ב2023 (כ-3 מיליארד דולר ב2025 Q2 לעומת פחות מ-2 מיליארד כל רבעון ב2023), אף שמספר העסקאות יורדות (בעיקר בגיוסים מוקדמים). באשר לאקזיטים, 2024 הייתה טובה (17 מיליארד דולר ב2024 מול כ-10.5 מיליארד ב2023), למרות האטה לפי שעה בחציון הראשון של 2025 (5.5 מיליארד), אך נתון זה טרם משקף עסקאות שלא נסגרו סופית.

🟡 מדדי סיכון

הסיכון הפיננסי של ישראל בירידה, אך טרם חזר לעצמו. ה-CDS, ביטוח על אג"ח (5 שנים), עלה בחדות מתחילת המלחמה מכ55 נ״ב לכ145. מאז התאוששנו לכ68. סוכנויות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי הישראלי במהלך המלחמה, וטרם העלו אותו חזרה.

🟠החוב

ישראל נכנסה למלחמה עם יחס חוב-תוצר של כ60%. כעת היחס הוא מעל 70% בגלל הוצאות הבטחון והצמיחה הנמוכה. טבעי שזה יקרה במלחמה, והיחס נשמר נמוך מלכתחילה מתוך הבנה כי זעזוע גיאופוליטי הוא אפשרי. אך אנחנו פחות מוכנים לעוד זעזוע, ותשלומי הריבית עולים

🟡הגרעון

הגרעון אמנם במגמת ירידה, והגיע ל4.7%, אך הוא עדין גבוה ולא ירד לרמה שתאפשר לצמצם את החוב.

🟢הכנסות המדינה

הכנסות המדינה ב16% ב2025 עד כה ביחס ל2024, הרבה מעל הצמיחה (האפסית כאמור), בגלל מיסים חדשים ומאבק בהון שחור.

🟢ערך השקל

שער השקל-דולר נע סביב 3.3, קרוב לערכיו ההיסטוריים החזקים. ההתחזקות מאז שפל תחילת המלחמה (4.1) מייצגת בטחון גבוה בכלכלה הישראלית, אף שהיא מקשה על הייצוא.

🟢 הבורסה

מדדי הבורסה קרובים לשיא. העליה מייצגת את הסנטימנט החיובי סביב כלכלת ישראל, אך גם היבטי מאקרו שלא קשורים להצלחה כלכלית.

🟢יתרות המט״ח

רמת יתרות המט"ח כיום היא 232 מיליארד דולר, עליה מ198 מיליארד ערב המלחמה. בתחילתה בוצע בהן שימוש לייצוב השקל, אך מאז הן מטפסות ומגדילות את כרית הביטחון.

🟢האינפלציה

למרות חששות, האינפלציה לא התבדרה במלחמה, ולאחרונה גם ירדה (2.5%) אל מתחת ליעד בנק ישראל.

🟡הסחר

ב2024 ייצוא הסחורות ירד מעט (63>60 מיליארד דולר) והייבוא נותר יציב, מגמה שממשיכה ב2025. אם נוסיף סחר בשירותים, סך הייצוא כבר לא יורד אלא יציב.

תעסוקה

האבטלה אפסית (2.9%), ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה נותר יציב במהלך המלחמה סביב 81% (אף שהמילואים הקשו על מעסיקים). אבל מה שבאמת מעניין הוא שיעור התעסוקה של קבוצות שפחות השתתפו בעבר בתעסוקה:

🟡גברים חרדים - שיעור ההשתתפות ירד מעט במלחמה, מ56.3% ל55.2%. המגמה ארוכת-השנים - סטגנציה.

🟢נשים ערביות - מ47.2% ל50.2%, המשך עליה בשנים האחרונות.

לסיכום: המלחמה פגעה במומנטום של כלכלת ישראל (סטגנציה בצמיחה, עלייה בחוב). אולם, חרף שמומש תרחיש גיאופוליטי קיצוני (מלחמה ארוכה ורב-חזיתית, מאות אלפי מילואימניקים, לחץ מדיני-כלכלי) הכלכלה עומדת על רגליה, לרבות ההייטק. זה מעצים את טיעון החוסן של ישראל - ״צמחנו למרות הכל״.

בהסתכלות קדימה, יש פוטנציאל upside משמעותי:

👍 עליה לארץ של הון אנושי

👍 התגברות ההשקעות בהייטק וביסוס נרטיב החוסן

👍 הרחבת קשרים כלכליים 

👍 צמיחה בתעשיות הבטחוניות

הסיכונים, כתמונת מראה, כוללים:

👎בריחת מוחות

👎התבדרות של תקציב הבטחון

👎הסלמה מחודשת ולחץ גיאו-כלכלי

בעיניי פוטנציאל הupside גובר, אך זה תלוי בהנחות לגבי המצב האסטרטגי. צריך לזכור: גם אם נראה צמיחה יפה, יהיה אפשר יותר. בגלל שהמלחמה הייתה במוקד, לא התקדמו רפורמות להאצת הצמיחה. אסור להזניח את הטיפול בבעיות היסוד - השתתפות נמוכה בחינוך ותעסוקה; פער בתשתיות; יוקר מחיה; חסמים ורגולציה עודפת; ועוד.

המבחן בשנים הקרובות? צמיחה שתשיב אותנו לקו המגמה - ותעקוף אותו.