כלכלת ישראל אחרי שנתיים של מלחמה: מה מצבה?

כלכלת ישראל אחרי שנתיים של מלחמה: מה מצבה? המדדים מספרים סיפור מורכב, שאותו אבחן בפוסט זה.

🟠צמיחה

צמיחה היא המדד הכי חשוב בעיניי, כי היא מסמנת את כיוונה של כלל הכלכלה ואת המגמות בפעילות הכלכלית במשק.

בשנתיים האחרונות, המלחמה הובילה פחות או יותר לסטגנציה בצמיחה הכלכלית - התמ"ג ברבעון השני של 2025, שהתאפיין בירידה בגלל המלחמה באיראן, היה כמעט זהה במחירים קבועים לרבעון המקביל ב2023.

לעומת זאת, התמ"ג ברבעון השלישי של 2025 צמח משמעותית (12.4% בקצב שנתי), מה שמעיד על שיקום מהיר מההתכווצות שאירעה כתוצאה מהמלחמה עם איראן.

עם זאת, בגלל שהאוכלוסייה המשיכה לצמוח (1.4% בשנה), התמ״ג לנפש עדין לא צמח מתחילת המלחמה, וברבעון השלישי של 2025 היה עדין ברמה של תחילת 2023. זה המדד שהכי שווה לעקוב אחריו בהקשר זה.

🟢 ההייטק 

ההייטק הישראלי משדר חוסן. גיוסי ההון להייטק הישראלי חזרו לעצמם מהרמה ב2023 (כ-3 מיליארד דולר ב2025 Q2 לעומת פחות מ-2 מיליארד כל רבעון ב2023), אף שמספר העסקאות יורדות (בעיקר בגיוסים מוקדמים). באשר לאקזיטים, 2024 הייתה טובה (17 מיליארד דולר ב2024 מול כ-10.5 מיליארד ב2023), למרות האטה לפי שעה בחציון הראשון של 2025 (5.5 מיליארד), אך נתון זה טרם משקף עסקאות שלא נסגרו סופית.

🟡 מדדי סיכון

הסיכון הפיננסי של ישראל בירידה, אך טרם חזר לעצמו. ה-CDS, ביטוח על אג"ח (5 שנים), עלה בחדות מתחילת המלחמה מכ55 נ״ב לכ145. מאז התאוששנו לכ68. סוכנויות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי הישראלי במהלך המלחמה, וטרם העלו אותו חזרה.

🟠החוב

ישראל נכנסה למלחמה עם יחס חוב-תוצר של כ60%. כעת היחס הוא מעל 70% בגלל הוצאות הבטחון והצמיחה הנמוכה. טבעי שזה יקרה במלחמה, והיחס נשמר נמוך מלכתחילה מתוך הבנה כי זעזוע גיאופוליטי הוא אפשרי. אך אנחנו פחות מוכנים לעוד זעזוע, ותשלומי הריבית עולים ויקשו על תקציבנו בעתיד.

🟡הגרעון

הגרעון אמנם במגמת ירידה, והגיע ל4.7%, אך הוא עדין גבוה ולא ירד לרמה שתאפשר לצמצם את החוב.

🟢הכנסות המדינה

הכנסות המדינה עלו ב16% ב2025 עד כה ביחס ל2024, הרבה מעל הצמיחה (האפסית כאמור), בגלל מיסים חדשים ומאבק בהון שחור.

🟢ערך השקל

שער השקל-דולר נע סביב 3.3, קרוב לערכיו ההיסטוריים החזקים. ההתחזקות מאז שפל תחילת המלחמה (4.1) מייצגת בטחון גבוה בכלכלה הישראלית, אף שהיא מקשה על הייצוא.

🟢 הבורסה

מדדי הבורסה קרובים לשיא. העליה מייצגת את הסנטימנט החיובי סביב כלכלת ישראל, אך גם היבטי מאקרו שלא קשורים להצלחה כלכלית.

🟢יתרות המט״ח

רמת יתרות המט"ח כיום היא 232 מיליארד דולר, עליה מ198 מיליארד ערב המלחמה. בתחילתה בוצע בהן שימוש לייצוב השקל, אך מאז הן מטפסות ומגדילות את כרית הביטחון.

🟢האינפלציה

למרות חששות, האינפלציה לא התבדרה במלחמה, ולאחרונה גם ירדה (2.5%) אל מתחת ליעד בנק ישראל.

🟡הסחר

ב2024 ייצוא הסחורות ירד מעט (63>60 מיליארד דולר) והייבוא נותר יציב, מגמה שממשיכה ב2025. אם נוסיף סחר בשירותים, סך הייצוא כבר לא יורד אלא יציב.

תעסוקה

האבטלה אפסית (2.9%), ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה נותר יציב במהלך המלחמה סביב 81% (אף שהמילואים הקשו על מעסיקים). אבל מה שבאמת מעניין הוא שיעור התעסוקה של קבוצות שפחות השתתפו בעבר בתעסוקה:

🟡גברים חרדים - שיעור ההשתתפות ירד מעט במלחמה, מ56.3% ל55.2%. המגמה ארוכת-השנים - סטגנציה.

🟢נשים ערביות - מ47.2% ל50.2%, המשך עליה בשנים האחרונות.

לסיכום: המלחמה פגעה במומנטום של כלכלת ישראל (סטגנציה בצמיחה, עלייה בחוב). אולם, חרף שמומש תרחיש גיאופוליטי קיצוני (מלחמה ארוכה ורב-חזיתית, מאות אלפי מילואימניקים, לחץ מדיני-כלכלי) הכלכלה עומדת על רגליה, לרבות ההייטק. זה מעצים את טיעון החוסן של ישראל - ״צמחנו למרות הכל״.

בהסתכלות קדימה, יש פוטנציאל upside משמעותי:

👍 עליה לארץ של הון אנושי

👍 התגברות ההשקעות בהייטק וביסוס נרטיב החוסן

👍 הרחבת קשרים כלכליים 

👍 צמיחה בתעשיות הבטחוניות

הסיכונים, כתמונת מראה, כוללים:

👎בריחת מוחות

👎התבדרות של תקציב הבטחון

👎הסלמה מחודשת ולחץ גיאו-כלכלי

בעיניי פוטנציאל הupside גובר, אך זה תלוי בהנחות לגבי המצב האסטרטגי. צריך לזכור: גם אם נראה צמיחה יפה, יהיה אפשר יותר. בגלל שהמלחמה הייתה במוקד, לא התקדמו רפורמות להאצת הצמיחה. אסור להזניח את הטיפול בבעיות היסוד - השתתפות נמוכה בחינוך ותעסוקה; פער בתשתיות; יוקר מחיה; חסמים ורגולציה עודפת; ועוד.

המבחן בשנים הקרובות? צמיחה שתשיב אותנו לקו המגמה - ותעקוף אותו.