שמח מאוד לשתף תוצר משמעותי שעליו עמלתי - ״דוח כלכלת ירושלים״.
לפני כמה חודשים ביקשתי לקחת חופש מהעבודה, שכרתי עמדת עבודה וישבתי לכתוב דוח מקיף על הכלכלה הירושלמית, שהצלחתה חשובה לי כל כך.
למרבה הצער, המצב הכלכלי בירושלים מידרדר, כפי שמתבטא במדד החברתי כלכלי שירד בשנה שעברה לרמה של 2 מתוך 10 (כאשר הדירוג 1 מייצג את הרמה הנמוכה ביותר).
ראשית, הדוח מנתח את האתגרים של ירושלים בדרך לשגשוג כלכלי. אך עיקר הדוח עוסק בדרכים להגיע לאותו שגשוג ירושלמי, בשלוש קטגוריות:
מקומות תעסוקה - ירושלים יכולה למנף 4 תחומי תעסוקה שכיום לא מפותחים עד תום - הייטק, המגזר הציבורי, תיירות ועסקים קטנים ובינוניים.
הון אנושי - בירושלים הגירה שלילית רבה והיעדר הכללה של האוכלוסייה הערבית והחרדית בפעילות הכלכלית. כדי לשנות זאת, נדרשת רפורמה במספר תחומים: איכות החיים, הדיור וכמובן מערכת החינוך. לאור האתגרים החברתיים-פוליטיים לשינוי מערכת החינוך, יש להשקיע גם בחינוך של בוגרים שכבר אינם במערכת החינוך - במיוחד בקרב אוכלוסיות שלא זכו ללמוד מיומנויות עבודה.
תשתיות מאפשרות - ירושלים כיום נמצאת מאחור בכל הקשור לנדל״ן משרדי ולתשתיות תחבורה. ירושלים עובדת על פרויקטי ענק להדביק את הפער בתחום הללו, אך על ירושלים לוודא שאלו מבוצעים בצורה מיטבית. בנוסף, ירושלים חייבת לשפר את מצב התשתיות במזרח ירושלים כדי שכלל העיר תוכל לשגשג.
כשאני משתמש בצמד המילים ״שגשוג ירושלמי״ אני חש לעיתים ציניות או תחושה שאני תמים, כיוון שלכאורה האתגרים של ירושלים גדולים מדי. ולכן, בכל אחד מפרקי הדוח מובאת דוגמה לעיר בעולם שהצליחה לעשות שינוי מהותי בתחום שבו גם ירושלים מאותגרת. האתגרים של ירושלים הם ייחודיים, אין ספק; אך אסור שזה ימנע ממנהיגיה ומתושביה ללמוד מערים אחרות איך ניתן להתגבר עליהם, בתנאי שנתרגם את הלקחים ל-"ירושלמית".
הדוח לא מזוהה או ממומן עם אף ארגון, ומייצג אך ורק את דעתי, אך אני מודה מאוד למקום עבודתי, מקינזי ישראל, על ההעצמה והזמן האישי שניתן לי לחקור ולכתוב את הדוח.
אשמח מאוד לשיתופים! אין לי מכונה משומנת להפצה כמו חברות ומכוני מחקר ותיקים - והדרך העיקרית שלי להפיץ את עבודתי הזאת היא כאן, באתר שלי וברשתות החברתיות. מודה לכם מאוד!
הדוח מקושר בקובץ להלן