אגם טיטיקקה - האגם הגבוה בעולם

בדרום מזרח פרו, בגובה 4,000 מטר, שוכן אגם טיטיקקה.

אגם טיטיקקה מוכר ולו בשל שמו המצחיק, ולקורא הישראלי הוא גם קיבל מקום של כבוד בספר של אשכול נבו, נוילנד. אבל האגם עצמו הוא עולם ומלואו, שלא מקבל תמיד ביטוי במסע התיירים הרגיל בפרו ("שביל החומוס"); לרוב אזור קוסקו והווארז בצפון מתועדפים יותר. האגם עצמו הוא אגם מים מתוקים, ככל האגמים. גובהו בעיקר מקשה על הנשימה ומחייב להישאר במקום אחד למי שרגיש לגבהים (ותשימו לב, זה יכול להיות מסוכן). האגם, אגב, חצוי בין פרו לבוליביה, וכאן אתאר את החלק שבפרו.

מבט לאגם מאחד הכפרים

אז מה יש לעשות באגם?

הכיכר המרכזית בפונו. צילום: aviachar

פונו

פונו היא העיר הגדולה לחופי האגם. היא נראית כמו עיר פרוויאנית טיפוסית, ויש לה כיכר מרכזית (פלאזה דה ארמס) די יפה, עם קתדרלה מהמאה ה-18, לצד שווקים תוססים.

בהכרח תעברו שם בדרך ליעדים אחרים באזור, אבל כנראה שלא תתמקדו בפונו עצמה.

איי האורוס

מטבע הדברים, בהרבה אגמים יש גם איים.

אבל בני האורו (Uru) שוכנים באיים מסוג מיוחד: כאלה שהם בנו בעצמם. מקני סוף. הן האיים עצמם, הן הבתים על האיים והן הסירות של הגרים באיים מורכבים מקני סוף מסוג טוטורה.  מסתבר שיש להם גם אי מיוחד שבו הולכים לשירותים.

כיום האיים הפכו להיות אטרקציה תיירותית, אבל מדובר באחד מהדברים האלה שרואים ואומרים "יש עוד פלאים שקיימים בעולם".

עגינה באי מלאכותי. צילום: עמיה השקס

חצי האי קפצ'יקה (Capachica)

בצפון האגם יש חצי אי בשם קפצ'יקה, מרחק נסיעה מפונו (יש מוניות שירות או פשוט מוניות). ביישוב הכי גדול בחצי האי, ששמו גם קפ'ציקה, תמצאו את ההאב התחברותי של האזור אבל גם כנסייה דרום אמריקאית טיפוסית. חוץ ממנה אין הרבה לראות, אבל משם תוכלו להגיע ליישובים אחרים בחצי האי, שמלא בכפרים קטנים, כל אחד עם אופי משלו.

האי יאצ'ון הציורי במבט מלמעלה

למשל, ביאצ'ון (Llachon) תוכלו לטפס על גבעה שצופה לכפר ולאגם ולהירגע בקרבת חיות משק והכיכר שבה כנסייה יפה, כחולה-לבנה.

בקוטוס (Ccotos) תמצאו כיכר גדולה, ליד כנסייה קטנה, שלהתרשמותנו מבוגרי הכפר פשוט יושבים בה במשך כל היום, חסרי מעש. ליד קוטוס אפשר להפליג לאי בשם טיקונטה (צריך לארגן את זה מראש) שבו שרידים ארכיאולוגיים מעניינים.

בצ'יפרון (Chifron) הקטנטנה תמצאו חופים חמודים ובעיקר שקט.

באסקלאני (Escallani) תראו נופים יפה לאגם ומבט מרחוק להר מושלג בגובה של מעל 6,000 מטר, בבוליביה.

אין פה אטרקציות תיירותיות מפורסמות. רק רוגע והזדמנות לראות את החיים המקומיים.

הכיכר בקוטוס, אנשים פשוט יושבים.

האי טקילה

לא חושב שיש קשר למשקה האלכוהולי, אבל יש באי הגדול הזה באמצע האגם תחושה של וייב ים תיכוני. האי הררי, ירוק-חום (כמו באקלים ים תיכוני) עם כפרים שפזורים ברחבי האי. על הגבעות באי אפשר למצוא טרסות עתיקות, כנראה של האינקה. והרבה מדרגות. אבל הטיפוס שווה: יש נוף ליתר האגם ולהרים במרחב, גם בצד של בוליביה.

האי טקילה. תחושה ים תיכונית

האיים אמנטני וסואסי

עוד איים בצד הפרוויאני של אגם טיטיקקה. אני עצמי לא הייתי בהם, אבל תמצאו שם שקט, שלווה, חיים כפריים ועתיקות יותר ישנות מהאינקה.

שער טיפוסי לאזור

בקיצור, שווה בעיניי להדרים מקוסקו ולסטות בקצת משביל החומוס כדי להגיע לטיטיקקה. שמרו על עצמכם.