top of page

מפת הדרכים לנורמליזציה עם סעודיה

כולנו מחכים לנורמליזציה הנכספת עם סעודיה. מתי היא כבר תקרה?


לפי חשיפה של ברק רביד, הבית הלבן עובד החל מיוני 2022 על ״מפת דרכים״ לנורמליזציה בין ישראל לבין סעודיה. הנורמליזציה עם סעודיה היא "הגביע הקדוש" של מאמצי ישראל להתקבל כמדינה ככל המדינות באזור. אם סעודיה, הכלכלה הגדולה במזרח התיכון והמדינה הגדולה האחרונה באזור (לא כולל איראן) שלא מקיימת עם ישראל יחסים דיפלומטיים, תקיים עם ישראל יחסים כלכליים - הרי מדובר ב-Game changer אמיתי שיסמן באמת מזרח תיכון חדש. בספר גשרי הכלכלה (שיצא לאור בסוף 2021), עמ׳ 228, הצעתי בדיוק את זה - מפת דרכים לקידום הקשרים על סעודיה, כאשר המוקד הוא יחסים כלכליים. להלן פירוט על מפת הדרכים שלדעתי תביא אותנו, לאט ובהדרגה, לנורמליזציה הנכספת.

למה בכלל צריך מפת דרכים?

כמו שגם בישראל ובבית הלבן מבינים, הנורמליזציה עם סעודיה תיקח זמן, ולא תקרה לכאורה בן לילה כמו עם איחוד האמירויות (ואני מקווה שאתבדה). זאת בגלל שההנהגה הסעודית הנוכחית, שלא כוללת רק את יורש העצר הצעיר, מוחמד בן סלמאן, היא שמרנית יותר מאשר זו האמירתית ביחסה לישראל, כמו גם בגישתה הכלכלית.

ולכן, בעיניי, במקרה הסעודי אנחנו צריכים להתנתק מהשאיפה לטקס ״שלום״ מיידי במדשאות הבית הלבן, ולהתקדם צעד צעד. ולכן, יש להציע מפת דרכים ריאלית להתקרבות בין ישראל לסעודיה, שאותה אתאר גם כאן, ולא לתלות תקווה בצירוף הפתאומי של סעודיה להסכמי אברהם.


שלב א

שלב זה, שבו אנחנו נמצאים היום, מתאפיין בהגברת שיתוף הפעולה מתחת לפני השטח. בפרט:

  • הרחבת המסחר הכלכלי העקיף (שקיים היום) לצד השקעות עקיפות בישראל. בביטוי לכך, לאחרונה דווח כי סעודיה מוכנה להשקיע 2 מיליארדי דולרים בחברות ישראליות דרך קרן השקעות של ג'ארד קושנר.

  • ביקורים פומביים של אנשי עסקים ישראלים בסעודיה - כפי שאכן החל לאחרונה.

  • הגברת ההתבטאויות החיוביות על ישראל בתקשורת, מה שגם קורה יותר ויותר לאחרונה.

  • הרחבת מספר חברות התעופה שיכולות לטוס מישראל דרך שמי סעודיה, כולל אל על. גם זה קרה לאחרונה, אם כי נותר המכשול של עומאן, שטרם מאפשרת למטוסים ישראליים לעבור בשטחה האווירי. בכל מקרה, הצעד הסעודי כבר בוצע.

נראה שכיום, סוף 2022 ותחילת 2023, אנחנו נמצאים לקראת סיומו של שלב א.


שלב ב

בשלב ב, שיתוף הפעולה בין ישראל לסעודיה עולה מדרגה גם למישור הפומבי, אך נותר מצומצם, ובפרט:

בסוף שלב זה, כבר יש קשרים ישירים - עסקיים ודיפולומטיים - עם סעודיה, עדין בדרג נמוך יחסית, וטרם נורמליזציה.


שלב ג

בשלב ג, שיתוף הפעולה כבר מקבל אופי ישיר ונרחב, גם טרם ההגעה להסכם רשמי. שלב זה יכלול:

  • פתיחתו של סחר ישיר ופומבי, גם אם עדין לא בקדמת הבמה כמו עם איחוד האמירויות.

  • פתיחתן של נציגויות דיפלומטית פומביות (גם אם לא שגרירויות).

  • ביקורים הדדיים רשמיים בדרג גבוה, למשל בדרג שר החוץ או ראש הממשלה.

בסוף שלב זה, כבר יש קשרים ישירים בדרג גבוה עם סעודיה. אם אחר השלבים הללו יבוא גם טקס בבית הלבן - מה טוב. אבל לא חובה.


לא חייבים להשתמש במושג ״נורמליזציה״

בהמשך לכך, לא חובה להשתמש תמיד במושג ״נורמליזציה״ (תטביע), כשלביטוי עצמו יש משמעות שלילית עבור מרבית העולם הערבי. ראו למשל את מאמרו של אלי פודה על הביטוי. במקום זאת, אפשר להשתמש ״קידום היחסים״ (כשיש התקדמות חיובית) ו״הסדרת היחסים״ (בשלב ההסכם הפורמלי). שוב, צעד צעד.

ומסכם: במזרח התיכון צריך להתאזר בסבלנות. לעיתים הסדרת היחסים מתרחשת לכאורה מהר (כמו בהסכמי אברהם), ולפעמים לאט. מפת הדרכים לא חייבת להיות פורמלית, אבל הרעיון המכריע הוא הדרגתיות חיובית במקרה הזה.

מי שטרם קרא את גשרי הכלכלה, אשמח כמובן שתרכשו את הספר (קוד קופון: הסכמי אברהם) שבו יש ראיה מרחיבה יותר על התקדמות היחסים בין ישראל לבין שכנותיה.


bottom of page