top of page

כלכלת סוריה - יש כזה דבר?

הקדמה: המצב הפוליטי בסוריה

את הסיפור של הכלכלה נתחיל בבסיס: המצב הפוליטי בסוריה לאחר מלחמת האזרחים שהחלה בשנת 2011. אסד אולי ניצח במלחמת האזרחים שהרסה את המדינה בעשור האחרון, אבל הוא ממש לא שולט בכל שטחי סוריה:

  • אזור אידליב נמצא בשליטת ארגוני מורדים אסלאמיים

  • בצפון יש כיבוש/שלטון פרוקסי טורקי

  • צפון המזרח נשלט ע״י הכורדים

סכסוך אלים כמו שהיה בסוריה בעשור האחרון הוא אחד מהגורמים שהכי משפיעים לרעה על כלכלה. הסכסוך הורג אנשים או הופך אותם לפליטים; הורס הון פיזי כמו מפעלים, כבישים ובניינים; ומבריח הון ומונע השקעות ויזמות. מי מוכן להשקיע כסף במיזם במקום שבו התותחים רועמים?

המשבר הכלכלי החריף בסוריה

ואכן, מאז 2011 התוצר הסורי קרס. יש מגבלת מהימנות ועדכניות של נתונים, אך במהלך שנות המלחמה התמ״ג לנפש ירד לסדר הגודל של מאות דולרים, רמת החיים במדינות הכי עניות באפריקה. מאז התמתנות הלחימה הייתה עלייה קלה ולאחריה שוב ירידה: רמת החיים עדין נמוכה מאוד, יותר מכל מדינה במזרח התיכון.

המלחמה היא לא הסיבה היחידה למצוקה כיום. גם המשבר הפיננסי בלבנון זלג לסוריה, וכסף סורי נתקע במערכת הבנקאות הלבנונית, שהפסיקה לתת לאנשים את כספם. אסד טוען שעשרות מיליארדי דולרים סורים תקועים בלבנון, ואולי הוא מגזים - אבל גם אחוז מכך הוא קריטי עבור סוריה. בנוסף, ארצות הברית משיתה משטר סנקציות נרחב על סוריה, כולל ״חוק קיסר״ (על שם סורי אנונימי שצילם הפרות של זכויות אדם). החוק משית סנקציות שניוניות על כל אדם בעולם שעוסק בפעילות כלכלית ממגוון תחומים בסוריה שקשורים למשטר. הסנקציות הן גורם נוסף למצוקה הכלכלית בסוריה.


הביטויים של המשבר בסוריה

כתוצאה מהמלחמה, המשבר הפיננסי והסנקציות, המטבע הסורי קרס. לא מפתיע, וראינו את זה קורה גם בלבנון, איראן ואף טורקיה, אבל בסוריה זה קיצוני במיוחד. מרמה של 50 לירות לדולר טרם המלחמה, השער הרשמי הוא כ2,500, ושער השוק הוא מעל 5,000. 1% מערכה הקודם של הלירה.

סוריה סובלת לפיכך מאינפלציה תלת-ספרתית, לפי הערכות מסוימות 400-300%. במקרה הסורי אין די ייצור מקומי או ייבוא כדי לספק את הביקושים (למרות שגם הם נמוכים), וקל להבין למה המחירים עולים. כדי לקנות מוצר חשמלי יקר צריך לבוא עם אמבטיות של מזומנים. לנוכח כל אלו, 80% מאזרחי סוריה במצב של עוני, ולפי האו״ם כמעט 15 מיליון תושבים נמצאים במשבר הומניטארי. אלו ללא ציוד לחורף, ללא אספקה רציפה של מזון, מבזבזים את ימיהם בהמתנה בתור ללחם או לגז. חלק גדול חיים בחורבות שטרם שוקמו, או באוהלים. ילדים ללא בתי ספר.

לאף אחד אין באמת מושג כמה עמוקה האבטלה. במהלך המלחמה היו הערכות של 50% לכלל האוכלוסייה, 80% לצעירים. אנשים עובדים בלשרוד. למי שכן עובד: משכורת ממוצעת בעבודה מכובדת היא 50-150 אלף לירות סוריות לחודש. קילו בשר עולה 20 אלף לירות. אובדן ההון הפיזי הוא עצום, ולפי הערכות יותר מחצי מההון הפיזי בסוריה נהרס, כולל בנייני מגורים, כבישים, ומוקדי ייצור כמו מפעלים. המערכות הציבוריות כמו מים וחשמל קרסו, ופעילות רק לעיתים. תמונות לוויין של תאורת הלילה הן אינדיקציה טובה להרס. מחקר במהלך המלחמה הראה שתאורת הלילה ירדה בכמעט 80%.


איך זה נראה מהשטח?

כיוון שחסרה כתיבה כלכלית על סוריה בשנים האחרונות, אני פונה בעיקר לאנקדוטות. להגיע לסוריה כמובן כרגע לא אפשרי, אבל כדי להשלים את התמונה לגבי הכלכלה חפרתי ב-Youtube למצוא סרטונים של תיירים שהגיעו לסוריה בשנה האחרונה. בסרטונים רואים מרכז פעיל אך לא שוקק בדמשק ובחלב. ברגע שיוצאים מהמרכז, רואים ערימות של הריסות והרס מוחלט של תשתיות. זה מעיד על כך שסוריה לא החלה לשקם את תשתיותיה הפיזיות ואת מלאי ההון שלה. ברוב המקומות, גם בדמשק, רואים שאין אספקה רציפה של חשמל, או גז, יש קיצוב. וזה מי שהתמזל מזלו.

לפי הסרטונים, במונחים מערביים, המדינה זולה ממש. אך עסקים נסגרים מוקדם בערב בגלל שלרוב אין חשמל, ותחבורה ציבורית ותחנות דלק לא פעילות בסופי שבוע כדי לחסוך בדלק. רואים לא מעט מכוניות ברחובות הראשיים, אך רובן ממש ישנות. הסחורה החקלאית כמעט רק מקומית, והמוצרים המיובאים בעיקר מסין.

ובהקשר הייבוא: לפי הנתונים האחרונים שמצאתי, סוריה מייבאת בשווי 4 מיליארד דולרים ומייצאת בפחות ממיליארד דולרים. כנראה שאין הרבה הון נכנס, ובשביל כל הייבוא צריך מטבע חוץ. איך היא בכל זאת מצליחה לקבל די מטבע חוץ? דיווחים בשנים האחרונות אולי שופכים אור על אחד ההסברים. בשנים האחרונות סוריה הפכה להיות כר פורה למעבדות לייצור קפטאגון, סם ממכר ומסוכן. הסם מוברח מנמלי סוריה למדינות הים התיכון כמו איטליה ויוון לצד הברחות יבשתיות למדינות שכנות כמו ירדן. לפי הדיווחים, הסמים מוסתרים במוצרים תמימים כמו קרטוני חלב, חבילות ביצים ואף בפירות. התעשיה הפכה להיות תעשיית הייצוא הגדולה ביותר של סוריה, עם הערכות (שנראות מוגזמות) לנפח ייצוא של מעל 5 מיליארדי דולרים. העיסוק הזה בבירור מנוהל מלמעלה, כולל עדויות, לפי הדיווחים בתקשורת, למעורבות של אח נשיא סוריה, מאהר אלאסד.


האם יש תקווה עבור הכלכלה הסורית?

ההערכה (הישנה בשלב זה) היא שסוריה צריכה 250 מיליארדי דולרים לשיקום, ויש הערכות של נזק כלכלי של מעל 1.2 טריליון ד׳. אין סיכוי ממשי להגעת סכום המפצה על כך, והסנקציות מונעות הגעה של הון מערבי והשקעה פרטית. הסיוע האיראני והרוסי רחוק ממה שנדרש, וסין לא ממש משחקת תפקיד. מתוך 4 המדינות שגובלות בישראל, 2 כלכלות במצב של קריסה (סוריה ולבנון). ומכל הכלכלות באזור, הכלכלה הסורית במצב הגרוע ביותר, וקשה מאוד לדמיין תרחיש שבו סוריה משתקמת כלכלית בשנים הקרובות. אין ממש אור בקצה המנהרה עבור האזרח הסורי.


המאמר מבוסס על שרשור שלי בטוויטר - מוזמנים לעקוב!



מקורות

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | מגוון סרטונים ב-Youtube







Kommentarer


bottom of page