טושטי - חבל הארץ המסתורי בגיאורגיה

רבים מהקוראים בטח היו בגיאורגיה (מעל 200 אלף ישראלים לפי הלמ״ס הגיאורגי) אבל הרבה פחות היו בחבל טושטי, אזור מסתורי ודי בלתי-נגיש בצפון מזרח גיאורגיה.

יש לא מעט היבטים ייחודים ומרתקים באזור הזה. אחד מהם הוא שהתושבים גרים באזור רק בחלק מהזמן. בחורף האזור ההררי הופך להיות בלתי נגיש לחלוטין ובציפיה אל החורף התושבים יורדים למישור, לפני שחוזרים לאזור לקראת הקיץ.

ואכן הדרך נגישה בקושי. יש רק כביש שאחד שמוביל מיתר גיאורגיה לאזור, והוא עובר במסלול תלול דרך ההרים. ה-BBC קרא לו ״אחד מהדרכים המסוכנות בעולם״ וכשעוברים בו קל להבין למה. מסלול צר מאוד שעובר מעל ההרים, לוט בערפל, רחב מספיק בשביל רכב אחד - למרות שהכביש מוגדר כדו-סטרי ושעוברים בו גם עדרי צאן - עם תהום פעורה שמחכה לטעות קלה של הנהגים. יש בו גם מדי מפולות סלעים בכביש, זה ניכר לכל מי שעובר בו. אין דרך אחרת להגיע (ואולי יש? חכו לסוף). האזור גובל גם בדאגסטן וצ׳צ׳ניה שברוסיה אך אין מעבר גבול פתוח אליה. 60 קילומטר נסיעה לקחו שש שעות.

הארכיטקטורה באזור גם מרתקת. בגלל החשש מפשיטות בעבר מטעם קבוצות מאזורים אחרים בגיאורגיה ומדגסטאן של היום, התושבים התארגנו במגדלים גבוהים שכוללים מקום למגורי משפחות ובעלי חיים, אחסון מזון והגנה צבאית. קצת כמו בחבל סבנטי שאליו ישראלים לרוב כן מגיעים אבל עם סגנון ייחודי. ככה זה נראה למשל - הכפר דרטלו.ממש נראה מסרט פנטזיה. הכפר היה די נטוש כשהגענו אליו - גם בחורף כבר לא גרים שם הרבה אנשים.

חוץ מזה יש לתושבים תרבות ייחודית. האזור ברובו נוצרי אבל יש גם נוכחות של דת מקומית ומנהגים ייחודיים. בין היתר התושבים מקפידים לא לאכול חזיר, וכששאלנו למה הם אמרו שזה כדי לכבד את השכנים המוסלמים. יש בכפרים באזור מבני דת שמשותפים לנצרות ולאמונה המקומית - בתמונה יש מעין מזבח נוצרי לצד מזבח לאמונה המקומית.

והנה עוד תמונה של הריסות של מבנה דת עתיק בדרטלו, ככל הנראה כנסיה.

אשתי ואני עשינו טרק בין הכפרים באזור וביום השני החל לרדת גשם קר.

היינו קפואים ורטובים ובנינו על בית התה שרצינו לדמיין שיהיה שבכפר שנגיע אליו. אחרי שהלכנו לאיבוד כמה פעמים, ברחנו מכלבים שחשבו שאנחנו גנבי כבשים ושכחנו איך זה להיות יבשים - הגענו סוף סוף לכפר.

אבל הכפר היה בבירור נטוש. הבנו שנאלץ להמשיך עוד כמה שעות רטובים בקור… מהרגעים שמקללים את ההחלטה לצאת לטרק (קורה כל טרק, וברגע שנגמר רק מייחלים לבא להתחיל).

אך כשעברנו בכפר לפתע ראינו עשן יוצא מאחד הבתים במורדות הכפר! סימן לחיים.

בלי לחשוב פעמיים הגענו לבית ובחוצפה שנובעת מיאוש פשוט דפקנו בדלת ושאלנו יש באזור תה… כמובן שקיבלו אותנו בקבלת אורחים חמה, הושיבו אותנו בבית ליד האש, נתנו לנו תה והציעו גם הרבה מעבר. לא הסכימו לתשלום. מי שהיה שם היה זוג צעיר, מתכנת ועוסקת במסחר אונליין, שיכולים לעבוד מרחוק - בקיץ מעדיפים לגור מאיפה שמשפחתם מגיעה. את הבית שיפצו/בנו בעצמם.

בירת המחוז, אומלו, היא עיירה קטנטנה שבמרכזה יש ריכוז של אותם מגדלי מגורים והגנה. נראית מרחוק כמו טירה של דיסני. החנות הגדולה במחוז היא ביקתה קטנה עם אולי 10 סוגי מוצרים. מותגים לא תמצאו פה, רק דברים כמו שקי קמח ושמן, ובירה מקומית בבקבוקים של 2 ליטר.

כשחזרנו לאומלו מהטרק קיבלנו את הבשורה שאנחנו תקועים שם: חלקים בכביש קרסו בגלל מזג האוויר ואולי זה אולי עניין של שבועות עד שייפתח מחדש. זה מן הסתם הדאיג כי היו לנו טיסות, ועבודה וחיים בישראל... אבל אחרי זמן קצר התברר שגיאורגיה לא תנטוש אותנו והממשלה שלחה מסוקים כדי לחלץ תיירים ולהביא מצרכים לתושבים שעוד נותרו שם. אז טסנו מעל הכביש המפחיד בדרך חזרה עד לעיר תלאווי. כל הזמן הסריטו אותנו ואנחנו מניחים שאנחנו מככבים באיזה סרטון פרסום של תיירות בגיאורגיה.

טושטי הוא יעד ייחודי, מרתק ויפיפה, וכאמור יש בו סכנות אז לא בהכרח ממליץ לכולם. אבל בהחלט ממליץ לצאת מאזור הנוחות בטיולים!

*כל התמונות צולמו על ידי, איל השקס, או על ידי אשתי, עמיה השקס