חיפוש
  • ehashkes

החידה הטורקית (קטע שירד בעריכת "גשרי הכלכלה")



האיה סופיה היא אולי אחד מהמבנים המרשימים בעולם. כיפתה האדירה של "כנסיית החוכמה הקדושה" באיסטנבול וארבעת צריחיה משווים למבנה העתיק מראה שלקוח מסרטי פנטזיה, או לכל הפחות שריד מעבר רב-הדר. המבנה הוקם לראשונה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון ככנסיה בעיר קונסטנטינופול, על חורבותיה של כניסה עתיקה אף יותר. מאז עבר המבנה תהפוכות רבות: רעידות אדמה, מסעות צלב, כיבוש עותמאני, הפיכה למסגד ולבסוף המקום הומר למוזיאון על ידי כמאל אתאטורק, נשיא טורקיה הראשון, שניסה (והצליח למשך כמה דורות) להפוך את טורקיה לחילונית.[1]

לאחרונה חלה תהפוכה נוספת בהיסטוריית המבנה. ב-10 ביולי 2020 חתם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן על צו שהופך את האיה סופיה למסגד, לאחר שאפשר זאת בית משפט טורקי.[2] ב-24 ביולי, החלו באיה סופיה תפילות מוסלמיות לאחר 86 שנים שבהן לא התקיימו תפילות במבנה.[3]

במעשה זה, ארדואן שימח את קהל תומכיו, אך הכעיס את העולם הנוצרי כולו.

שינוי הסטטוס קוו של האיה סופיה לא היה הפעם הראשונה שבה ארדואן פתח חזית מול העולם. ניכר שחוש ההרפתקנות של ארדואן עולה בשנים האחרונות, ובמחיר כבד לטורקיה ולמדינות סביבה. בשנים האחרונות, טורקיה ניהלה מספר מבצעים רחבים באזור צפון סוריה, לקחה חלק פעיל במלחמה בלוב, פתחה חזית צבאית ומדינית מול קפריסין ויוון ובעצם מול אירופה ולאחרונה גם סייעה להצית מחדש את הסכסוך בין אזרבייג'אן לארמניה. ניתן למלא כרכים של ספרים על המדיניות שמוביל ארדואן ועל השפעותיה עבור טורקיה ועבור האזור. אנחנו נסתפק בלתאר את ביטוי ההרפתקנות במובן הכלכלי.

עם תמ"ג של כ-750 מיליארד דולר,[4] תמ"ג לנפש של כ-10,000 דולר[5] ועשורים של צמיחה גבוהה יחסית,[6] טורקיה מיצבה את עצמה כאחת הכלכלות החזקות במזרח התיכון.[7] במקום להסתמך על מכירות נפט כמו מדינות עשירות אחרות במזרח התיכון, לטורקיה כלכלה מגוונת וגדולה שנהנית מקירבה גיאוגרפית לאירופה. כתוצאה מכך, היא נהנית ממגזר תעשייתי רחב, שכולל מפעלים לייצור רכבים ומוצרי אלקטרוניקה, לצד תעשיית טקסטיל ענפה וחקלאות מסורתית. האזרח הטורקי הממוצע עני בהרבה ממקבילו האירופי, אך יש בכך יתרון לכלכלה, שכן השכר הנמוך יחסית לשכר באירופה והקירבה בין אירופה וטורקיה, מושכים תעשיינים אירופאיים לייצר בטורקיה. קיים סיכוי גדול שהרכב שאירופאי הממוצע נוסע בו, הורכב בטורקיה.[8]

מאז שעלה לשלטון בשנת 2003 (כראש ממשלה ואז כנשיא), דחף ארדואן לצמיחה מהירה של המשק הטורקי. שני העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת התאפיינו בצמיחה מהירה של הכלכלה הטורקית ובשיפור מצבו של האזרח הממוצע. נוסף על כך, ארדואן יזם וקידם פרויקטים עצומים, יהיו שיקראו להם מגלומנים, ביניהם הקמת שדה התעופה החדש והעצום באיסטנבול, בניית מנהרה בת שלושה מפלסים מתחת למיצר שמפריד בין חלקי איסטנבול, חציבת תעלה שמקבילה למיצרי הבוספורוס, הקמת רשת רכבות מהירות, סלילת כבישים מהירים ובניית גשרים ארוכים.[9] ארדואן אף הציג יעד של הבאת טורקיה לרשימת עשר הכלכלות הגדולות בעולם עד שנת 2023, יעד די שאפתני בהינתן שהיא היתה הכלכלה ה-18 בגודלה בעולם בשנת 2018 (וכפי שנראה, ארדואן לא ממש צועד בכיוון הנכון לשם ההגעה ליעד).[10]

לצורך מימוש המטרה הזאת, ארדואן המשיך בשנים האחרונות עם המדיניות להצמחת הכלכלה הטורקית, שכללה גידול בהוצאות התקציב, המשך מימוש מגה-פרויקטים ולחץ להורדת הריבית של הבנק המרכזי (מדיניות שאמורה להביא לצמיחה של הכלכלה, במחיר אפשרי של עליות מחירים), גם כשכלכלנים הזהירו מפני התחממות יתר של הכלכלה.[11] ארדואן לא שעה לאזהרותיהם, ואף כינה את עצמו "האויב של הריביות". מדיניות זו, יחד עם שנים של סביבת ריבית נמוכה בעולם, הובילה לעלייה משמעותית של החוב בטורקיה.[12] באוגוסט 2018, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הטיל מכסים וסנקציות על בכירים טורקיים, לנוכח משבר נקודתי ביחסי המדינות סביב מעצרו של כומר אמריקאי. הצעדים האמריקאים, על רקע חשש המשקיעים ממדיניותו הכלכלית של ארדואן, הביאו להתפרצותו של משבר פתאומי אך לא מפתיע, שהתבטא בהיחלשות דרמטית של הלירה הטורקית.[13] התחממות היתר של הכלכלה הטורקית הצריכה מיתון של הפעילות הכלכלית בטורקיה כדי שהיא תחזור לקו הבריאות. המדדים הכלכליים אכן הראו שכך קרה, וטורקיה נכנסה בשנת 2018 להאטה כלכלית,[14] שהואצה עם פרוץ משבר הקורונה. הסימפטומים של המשבר המתמשך כללו המשך היחלשות של הלירה הטורקית, עליות מחירים חדות, אבטלה גואה ושחיקה ברווחת החיים של האזרח הטורקי.[15] עתידה הכלכלי של טורקיה תלוי במידה רבה במדיניותו הכלכלית של ארדואן וביכולתו לשמר יחסים כלכליים חיוביים עם המערב.

במקביל, טורקיה ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה, על אף שאין לה מצבורי נפט וגז רבים. היא עשתה זאת באמצעות שימוש במתנה הטבעית שכן קיבלה - הגיאוגרפיה הייחודית שלה בין יצרניות הגז ממזרח אליה, רוסיה ואזרבייג'אן, לבין צרכניות הגז הגדולות של המערב, מדינות אירופה העשירות. בשנים האחרונות, נבנו מספר צינורות גז שנועדו לחבר בין המזרח למערב דרך טורקיה, וביניהם צינור TANAP מאזרבייג'אן דרך גיאורגיה וצינור Turkstream מרוסיה. מטרתם של הצינורות הללו היא לספק את צרכי הכלכלה התעשייתית של טורקיה, אך הם גם יאפשרו להעביר כמויות גדולות של גז לאירופה.[16] תיאורטית, גם ישראל היתה יכולה להזין את המוקד הטורקי להעברת גז לאירופה, אך למרות ההיגיון הכלכלי הרב שבדבר, המגעים לקידום עסקה לייצוא גז ישראלי לטורקיה לא צלחו, לדברי הטורקים בגלל המדיניות הישראלית כלפי עזה,[17] וייתכן גם שהרוויה הטורקית במקורות גז, הפכה את הגז הישראלי למיותר. בכל אופן, היותה של טורקיה מוקד אסטרטגי להעברת גז, מעניקה לה חשיבות גיאופוליטית רבה.

אך ההתפתחות המהירה של תחום הגז הובילה גם למתחים גיאופוליטיים גוברים באזור. כזכור, בשנים האחרונות מדינות מזרח הים התיכון, ובפרט ישראל, מצרים וקפריסין, גילו שדות גז חדשים ונערכו להפיק את הגז שבשדות ולייצאו. התפתחות זו נתפסת בעיניים טורקיות כשלילית, שכן היא מאיימת על הסטטוס שלה כמוקד אזורי לגז, וכן לנוכח הסכסוך המתמשך שלה עם קפריסין, שבמסגרתו תבעה טורקיה חלק מהמים הכלכליים של קפריסין - לעצמה או לחלק הצפוני של קפריסין, שנתון להשפעתה. אי לכך, טורקיה החלה בסדרת מהלכים למנוע את התפתחות השדות הקפריסאיים, כולל פעילות צבאית להרחקת ספינות קידוח מטעם קפריסין,[18] איום לעצור את צינור הגז של ישראל, קפריסין ויוון לאירופה,[19] חתימה על הסכם עם לוב לקביעת גבולות המים הכלכליים תוך התעלמות מזכויותיהן של יתר מדינות האזור[20] ושליחת ספינות קידוח משלה לשטחי המים הכלכליים הבלעדיים של קפריסין ויוון.[21] ההתנהלות "הבריונית" של טורקיה זכתה לגינויים מצד קפריסין, מצרים, אירופה וארצות הברית.[22],[23] הקמת פורום הגז של מדינות מזרח הים התיכון, שאותו תיארנו בפרקים קודמים, הפכה את המשחק הגיאופוליטי לעוד יותר מעניין, והציבה מול טורקיה קואליציה של מדינות חזקות בתחום הגז, כולל ישראל ומצרים, בגיבוי אירופה וארצות הברית.

האם טורקיה תשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה כדי לנצח, גם במחיר של היציבות האזורית והפנימית שלה, או אולי היא תנסה לכפות פשרה ממקום של עוצמה? או שמה תוותר טורקיה אם המחירים להתמיד במדיניותה יהיו גבוהים מדי? כך או כך, סביר להניח שהמתיחות בנושא הגז לא תיפתר בקרוב.

ההתייצבות בשני מחנות שונים של המחלוקת סביב עניין הגז, היא רק עוד אבן דרך במערכת היחסים המדרדרת של ישראל וטורקיה. הגורמים לכך, בין היתר, הם פרשיית ספינת המרמרה שניסתה להגיע לרצועת עזה, סבבי ההסלמה השונים ברצועת עזה, האירוח הטורקי של נציגי תנועת החמאס,[24] תקריות דיפלומטיות שונות וחילופי דברים חריפים בין ההנהגות.[25] אך מה שמעניין במערכת היחסים בין ישראל לטורקיה הוא שלמרות שיחסי המדינות הדרדרו לשפל במישור המדיני, נמשכו ואף גברו הקשרים הכלכליים.

למעשה, היחסים הכלכליים בין ישראל לטורקיה רחבים מכל מערכת יחסים אחרת בין ישראל למדינה במזרח התיכון. אלו כוללים סחר בסך כ-5 מיליארד דולר בשנה, כ-3 מיליארד מתוכם הם ייבוא ישראלי מטורקיה, וכ-2 מיליארד ייצוא לטורקיה. כמויות אלו מהוות עלייה ביחס לשנים עברו.[26] ההסכם להקמת אזור סחר חופשי שנחתם בין המדינות בשנת 1996, בתקופת הזוהר של יחסיהן, מפחית את המכסים על סחר הדדי ומאפשר לו להיות כה גבוה.[27] יחסי הסחר כל כך חופשיים, עד כדי דיווחים על כך שטורקיה מציפה את השוק הישראלי במתכת זולה ובמלט זול, מה שפוגע בתעשיות הפלדה הישראליות, אך מוזיל עלויות עבור יצרנים אחרים (האפקטיביות של הגבלות על אותם ההיצפים נוגעת למדיניות המכסים הישראלית, שבה ספר זה לא מתעסק).[28],[29]

נוסף על כך, המדינות מקיימות קשרי תיירות ענפים, אם כי די חד-צדדים - בשנת 2019, נרשמו כ-560 אלף תיירים ישראלים בטורקיה,[30] לעומת כ-33 אלף תיירים טורקיים בישראל.[31] כמו כן, נמל התעופה המרשים באיסטנבול משמש עבור ישראלים כנקודת מעבר ליעדים נוספים. מעבר לכך, טורקיה משתמשת בנמל חיפה כדי להוביל סחורות לירדן והלאה, וכך מצליחה להשלים חלק מאובדן הסחר דרך סוריה בעקבות מלחמת האזרחים.[32]

המודל של היחסים של ישראל עם טורקיה הוא מעניין, שכן הוא ממחיש שיחסים כלכליים יכולים להיות רחבים יחסית גם לנוכח יחסים מדיניים שהידרדרו לתהום. הזיקה ההגיונית בין יחסים כלכליים לבין יחסים מדיניים נובעת מהנהגה שמתייחסת לשיקולים פרגמטיים ביחסיה עם מדינות אחרות, וכדי לעודד רווחה כלכלית, מקדמת גם את היחסים המדיניים. ברם, נראה שהמוטיבציות שמניעות את צעדיו של ארדואן פעמים רבות נובעות מאידיאולוגיה ולא משיקולים פרגמטיים. כך למשל, בכל הקשור לקבלת ההחלטות הכלכלית שלו, כפי שתיארנו.[33] אך כנראה שהפגיעה הישירה בכלכלת מדינתו, באמצעות פגיעה ביחסים הכלכליים עם ישראל, היא המקום שבו הוא שם את הגבול. גם העובדה שהיחסים בשפל לא אומרת שאין זיקה בין היחסים הכלכליים הטובים ליחסים המדיניים – אין לדעת. ייתכן שהיחסים המדיניים היו גרועים בהרבה, עד כדי פעלתנות במישור הבינלאומי נגד ישראל ואפילו פעולות צבאיות מהצד הטורקי, ללא היחסים הכלכליים.

בכל אופן, היחסים הכלכליים של ישראל עם טורקיה הם חדשות טובות, כל עוד מנהיג ישראלי לא יעשה פעולה לפגוע בהם לשם השגת כמה נקודות פוליטיות. ראשית, הם מאפשרים תועלת כלכלית לישראל. שנית, ואולי יותר חשוב מכך, ארדואן לא יישאר נשיא לנצח, גם אם נראה שהאחיזה שלו במוסדות הטורקיים חזקה. ההפסדים של ארדואן בבחירות המקומיות בשנת 2019, בערים שקריטיות לו כמו איסטנבול ואנקרה, מראים שישנה התנגדות לארדואן מבית, שלה פוטנציאל לשנות את המפה הפוליטית.[34] למרות שמתנגדי ארדואן לא בדיוק ידועים כחובבי ישראל,[35] היחסים הכלכליים בין המדינות יכולים להיות בסיס איתן לקידום היחסים כשיהיה מנהיג שמושפע פחות מאידיאולוגיה ויותר מפרגמטיזם.


[1] https://www.britannica.com/topic/Hagia-Sophia [2] [3]https://www.aljazeera.com/news/2020/7/24/muslim-prayers-in-hagia-sophia-for-first-time-in-86-years [4] https://www.imf.org/external/datamapper/NGDPD@WEO/FRA/GBR/DEU/IND [5] https://www.imf.org/external/datamapper/NGDPDPC@WEO/OEMDC/ADVEC/WEOWORLD [6] https://www.imf.org/external/datamapper/NGDP_RPCH@WEO/FRA/GBR/DEU/IND/TUR [7] אפשר לדון אם טורקיה אכן במזרח התיכון או לא, אבל אין לדיון משמעויות קריטיות לענייננו. [8] http://economy.gov.il/InternationalAffairs/EconomicReviews/Documents/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94%20%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA%20%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%94%20-%20%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8%202017.pdf [9] https://www.dailysabah.com/business/2018/07/12/turkeys-ongoing-mega-projects-to-accelerate-in-upcoming-period [10] https://ahvalnews.com/turkish-economy/erdogan-should-drop-impossible-growth-goals-stabilise-economy [11] https://www.cnbc.com/2018/05/15/turkeys-economy-is-entering-a-slow-burning-crisis-analysts-warn.html [12] https://www.reuters.com/article/us-turkey-economy/turkeys-enemy-of-interest-rates-targets-banks-to-boost-growth-idUSKCN1BW0IY [13] https://www.bbc.com/news/world-europe-45142256 [14] https://tradingeconomics.com/turkey/gdp-growth [15] https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.8832350?fbclid=IwAR0giugrXcTIHBGemaEaJlnp1YkFa1GIv0gfIkyNmTBWbMku9Qe2iblYWPk [16]Austvik, Ole Gunnar, and Gulmira Rzayeva. "Turkey in the geopolitics of natural gas." Boston: M-RCBG Associate Working Paper Series (2016). [17] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4569271,00.html [18] https://www.reuters.com/article/us-cyprus-natgas-turkey-eni/turkish-blockade-of-ship-off-cyprus-is-out-of-enis-control-ceo-idUSKCN1G01K0 [19] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5653386,00.html [20] https://www.reuters.com/article/us-turkey-libya-eastmed-tensions-explain/turkey-libya-maritime-deal-rattles-east-mediterranean-idUSKBN1YT0JK [21] https://www.reuters.com/article/us-greece-turkey-warships/greek-and-turkish-warships-in-mini-collision-defence-source-idUSKCN25A161 [22] https://www.reuters.com/article/us-cyprus-turkey-ship/turkish-ship-to-begin-drilling-south-of-cyprus-by-tuesday-minister-idUSKBN1WM0Q5 [23] https://www.reuters.com/article/us-cyprus-turkey-ship/cyprus-greece-egypt-call-on-turkey-to-end-provocative-actions-idUSKBN1WN1R0 [24] https://jiss.org.il/he/dostri-hamas-activity-in-turkey-against-israel/ [25] https://www.inss.org.il/he/publication/old-and-new-dynamics-what-has-changed-in-turkey-israel-relations/ [26] https://old.cbs.gov.il/hodaot2019n/16_19_021t1.pdf [27] http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/BilateralAgreementsDivision/Turkey/FreeTrade/TAKZIR.pdf [28] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001305156 [29] https://oknesset.org/meetings/2/0/2072429.html [30] https://www.themarker.com/consumer/tourism/.premium-1.8381594 [31] https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/doclib/2020/004/28_20_004t3.pdf [32] https://www.inss.org.il/he/publication/old-and-new-dynamics-what-has-changed-in-turkey-israel-relations/ [33] https://ahvalnews.com/erdogan-ideology/its-not-turkey-thats-sick-its-erdogans-ideology [34] http://turkishpolicy.com/article/977/the-2019-municipal-elections-in-turkey-a-democratic-earthquake [35] https://www.aa.com.tr/en/middle-east/turkey-opposition-head-calls-for-cutting-israeli-ties/1001627


53 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול