top of page

נתיבים לשגשוג כלכלת ישראל: דוח מקינזי

חברת מקינזי הוציאה בינואר 2023 דוח מקיף על כלכלת ישראל, שאת כתיבתו היה לי את הכבוד להוביל יחד עם המומחים שלנו בישראל ובבריטניה, ובפרט אליאב פולק, דיוויד צ'ין וטרה אלס, יחד עם קולגות נוספות במשרד הישראלי של מקינזי.

הדוח מתמקד בדרכים להוביל לשגשוג כלכלי של מדינת ישראל. כדי לעשות זאת, יש ראשית לפעול להפחתת פער פריון העבודה, שנמדד בתוצר לשעת עבודה. במדד זה ניתן לזהות פער משמעותי של ישראל ביחס למדינות הייחוס שלה, שמשפיע על רווחת החיים בישראל. בישראל גם מתקיימת ״כלכלה דואלית״ שבה מגזר ההייטק מתאפיין בפריון גבוה ובמשכורות גבוהות, בעוד ביתר ענפי המשק יש פריון עבודה נמוך ומשכורות נמוכות.


הדוח מציע דרכים לסגור את הפער הזה, ובפרט בשלושה תחומים:

1. הגדלת התחרותיות של הכלכלה - ‏מדדים בינלאומיים מעידים על כך שהרגולציה וחסמי המסחר בישראל הם גבוהים. פריון העבודה יגדל אם הממשלה תעלה מדרגה בהפיכת הכלכלה לתחרותית ודיגיטלית יותר, תוך למידה מהניסיון הבינלאומי. אך גם עסקים יכולים לפעול להגברת הפריון שלהם באמצעות דיגיטציה, אימוץ נורמות ניהול בין-לאומיות, והשקעה בהכשרות של עובדים.


2. תשתיות והון פיזי - ‏בישראל יש פער משמעותי בתשתיות ציבוריות, שאותו אנחנו מרגישים כל בוקר. הדו״ח מתאר דרכים להתגבר על הפער הזה, באמצעות השקעה משמעותית בתשתיות ציבוריות (4 - 5 אחוזים מהתמ"ג) ‏לצד ביצוע אפקטיבי ומהיר של הפרויקטים.


3. הון אנושי - ‏במבחנים בינלאומיים מערכת החינוך הישראלית מפגינה ציונים נמוכים, לצד פערים גדולים בין קבוצות האוכלוסייה. ישראל יכולה לפעול לשפר את האיכות ורמת ההכללה של מערכת החינוך במגוון דרכים, אך תיתרם גם ממאמץ להכשרת מבוגרים, בין היתר במסגרת מקומות העבודה.


מימוש אפקטיבי של הצעדים הללו יוביל, להערכת מודל הצמיחה הבינלאומי של מקינזי, להגדלת התמ״ג לנפש של ישראל בכ-13,500 דולרים עד שנת 2035 ביחס לתרחיש ״עסקים כרגיל״.










bottom of page