אלבניה - היעד שהעולם מגלה

מדינה עם רוב מוסלמי אך פרו-ישראלית גם כיום, ורק מתחילה לעלות לתודעה של מטיילים בארץ ובעולם: אלבניה.

ויש באלבניה הכל, במרחב יחסית קומפקטי: הרים, חופים, כפרים, ערים, טירות, וגם היסטוריה יהודית מעניינת. אז פוסט על היעד המעניין הזה, עם טיפה היסטוריה וגיאופוליטיקה.

האסוציאציות שלי ביחס לאלבניה היו מועטות עד לאחרונה. אמנם, על אלבניה שמעתי כבר בכיתה ב׳: וולדמורט נמלט דווקא ליערותיה כשאיבד את גופו. אך לא שמעתי עליה שוב עד הרבה יותר מאוחר בחיי, כשראיתי את הסרט Wag the Dog: נשיא ארה״ב ממציא פייק-מלחמה באלבניה כדי להסיח את הדעת מסקנדל (ראיתם?).

בשנים האחרונות למדתי עליה עוד שני דברים. בהסכת "חיות כיס" למדתי על תרמיות ענק שהפילו את כלכלת המדינה אחרי נפילת הקומוניזם. והכי חשוב: מתישהו גם למדתי שאלבניה הייתה המדינה היחידה תחת השלטון הנאצי שבה מספר היהודים עלה במהלך השואה. הם החביאו בגבורה יהודים שחיפשו מקלט.

אז מה עושים באלבניה?

הרבה, ונשאיר את הבירה טירנה לסוף. נתחיל מאזור הצפון. בצפון שוכנים הרי האלפים האלבניים, שמכונים גם ״ההרים המקוללים״ (לפי ג׳מיני כאן היער ההוא של וולדמורט). דרך קלאסית להגיע אל האזור היא באמצעות הפלגה של כמה שעות מסכר על אגם קומאן.

מאזור הסיום של ההפלגה אפשר לעשות טיולים בין ההרים והכפרים באזור. אחד המסלולים המוכרים הוא מסלול בין שני כפרים בהרים, ולבונה (Valbona) ות׳ת (Theth). בדרך (בערך יום הליכה) רואים את מיטב הנופים של האלפים האלבניים, ומסיימים בכפר ת׳ת׳. בכפר זה יש סביבה ציורית שכוללת כנסיה איקונית על רקע ההרים (קצת הזכיר לי כפרים בהרי גיאורגיה, ראו תומנה לעיל). בקצה של הכפר יש מעין מגדל שמירה ששימש כסוג של ״עיר מקלט״ מפני נקמת דם, להסתתר עד שיימצא פתרון גישורי. מהכפר אפשר גם לעשות טיולי יום לפארק הלאומי הסמוך, למשל למפלים או לבריכה טבעית תכולה.

נתקדם דרומה, לעבר מרכז המדינה. בראט (Berat) מוכרת גם כ״עיר עם אלף החלונות״. סגנון בניה אלבני-עות׳מאני (אלבניה הייתה תחת שלטונם). יש בה כמה שכונות ציוריות, אחת מהן על פסגת ההר בתוך חומות, עם סמטאות צרות ומרוצפות אבן. נראות ככה👇

יש בה גם היסטוריה יהודית מעניינת. יהודים הגיעו לבראט לאחר גירוש ספרד, וגם יש טענה (שבמחלוקת) ששבתאי צבי קבור כמה ק״מ מבראט. יש עדין סימון באלבנית של ״רחוב היהודים״. בשואה החביאו בעיר יהודים רבים. מקומי ארגן סוג של מוזיאון להיסטוריה היהודית בעיר - חדר עם מיצגים שאלמנתו כעת פותחת למי שמתעניין. יש שם למשל פרטים על הצלת היהודים בשואה.

נמשיך לג'ירוקסטרה, ״עיר האבן״. מרכז העיר, ״באזאר״ עם חנויות מסורתיות ובתי קפה וכו׳, נראה כמו דיסני בסגנון אלבני ועל רקע טירה בפסגת ההר. קצת לתיירים אבל נחמד. ואם כבר סרטים, ממש מחוץ לעיר יש גשר אבן בשם ״גשר עלי פאשה״ מעל ערוץ שנראה כמו מתוך שר הטבעות.

בחוף המערבי תמצאו את ״הריביירה האלבנית״. בעיירות כמו סרנדה, הימארה, ולורה וקסאמיל תמצאו מלונות לשלל תקציבים, טיילות וחופים יפים, לעיתים גם בצל טירות על ההרים. מה שאתם מצפים ממקום שקורא לעצמו ריביירה. מחלק מהחופים אפשר לראות את האי קורפו ביוו ן ותוכלו להגיע אליו וממנו גם במעבורת.

אזור הריביירה לא רק מעניין בזכות חופיו, אלא גם מקום לספוג מהתרבות מקומית ומההיסטוריה. למשל בעיר החוף סרנדה, תמצאו מעבר לחוף גם בית כנסת עתיק - מהמאה ה-5 (מהתקופה הביזנטית). בחלקו העליון של צ׳פארו (Qeparo) תמצאו כפר אבן עתיק, נטוש בחלקו וצופה לריביירה.

בדרום-מזרח אלבניה, ליד הגבול עם צפון מקדוניה ויוון, יש אזור עם אופי משל עצמו. במרכז אזור זה יש את העיר קורצ׳ה (Korçë). בקורצ׳ה יש אזור בילוי ומסחר מרכזי בסגנון עות׳מאני (״הבאזאר הישן״), קתדרלה אורתודוקסית, מבשלת בירה מוכרת ומוזיאונים. בכללי כל מרכז העיר מרוצף אבן ובנוי מאבן.

במרחק נסיעה לא ארוכה מקורצ׳ה, יש כמה כפרים בהרים שמזכירים את הסגנון של העיר רק בסטייל כפרי ומוקפים הרים ויערות. בכפר וסקפויה (Voskopojë) יש רחובות רחבים מאבן וכנסיות עתיקות. ובדארדה (Dardhë) יש מלא ״ברזים״ מאבן שמוציאים מי מעיינות עם טעם קל של גופרית - בריא לטענת המקומיים.

ובכל מקום במדינה: אחד הפיצ׳רים המעניינים של ביקור באלבניה הוא סימנים לטירוף של הדיקטטור משנות המלחמה הקרה אנוור הוג׳ה, ובפרט הבונקרים שבנה בכל מקום בגלל פרנויה מפלישה כלשהי (המספר הרשמי הוא בערך 170 אלף בונקרים). הבונקרים באמת בכל מקום, ובעיקר מתגלים כשלא ציפיתם במקומות מגוונים.

ואי אפשר שלא להזכיר את הבירה טירנה. הבירה מסובבת בהרים, אז אם תרצו מבט על כלל העיר יש ממנה רכבל להר הכי הגבוה שמשקיף על העיר.

כנראה שתבלו יותר במרכז העיר, שבו יש כיכר גדולה שמוקדשת לגיבור מימי המאבק בעות׳מאנים. מסביבה יש אזורי בילוי וקניות יפים, מסגדים, קתדרלות ועוד. חובבי האורבניזם יהנו מארכיטקטורה מעניינת בטירנה עם מבנים מצורות שונות ומשונות. כדוגמה לכך, הדיקטטור הוג׳ה בנה לעצמו פירמידה שאמורה הייתה להיות מוזיאון לגדולתו. לאחר מותו האלבנים הפכו אותו למשכן hip לצעירים וליוזמות הייטק קטנות.

שני מוזיאונים נמצאים בבונקרים ענקיים שבנה הדיקטטור, ביחד מסבירים יפה את ההיסטוריה הקשה של המדינה בתקופה הקומוניסטית. הבונקר היותר מומלץ דווקא לא במרכז העיר. מדובר בבונקר ענק שנבנה למתקפה אטומית וכולל מקום כינוס לפרלמנט מתחת לאדמה, וחדרים מפוארים לדיקטטור, לראש הממשלה ולרמטכ״ל.

והבטחתי קצת גיאופוליטיקה: במדינות עם רמת פיתוח בינונית ומטה, אפשר ללמוד ממי מעניק סיוע חוץ. ובאלבניה ניתן לראות פרויקטי פיתוח מהאיחוד האירופי והבנק העולמי. היא ככלל פרו-מערבית, חברה בנאט״ו. אך גם ברורות עקבותיהן של סוכנויות הפיתוח מטורקיה וקטר וברור שהן מנסות להרחיב השפעה באלבניה הסונית. ולמרות זאת אלבניה נחשבת פרו-ישראלית.

זהו. סך הכל יעד מומלץ - זול יחסית, קרוב, יפה ומעניין. הוא עדין קצת מתחת לרדאר אבל כנראה לא יישאר כזה די בקרוב.